קוד: ביאור:מלכים ב ב24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
מלכים ב ב24: "וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה'; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.
"
אלישע קילל את הנערים שהתקלסו בו ואמרו " עלה קרח ", וכתוצאה מזה יצאו שתי דובות והרגו 42 ילדים. האם היה מותר לאלישע להרוג נערים ללא משפט, רק בגלל שהעליבו אותו?! והרי אין בתורה עונש מוות על עלבונות!
ראשית, אלישע לא הרג ילדים חלילה, הוא רק קילל אותם. הקללה היא כמו תפילה - המקלל בסה"כ מבקש מה' שיעניש אותם כמו שמגיע להם. אם ה' שלח דובות לבקע נערים, כנראה שזה הגיע להם.
אולם עדיין יש לשאול, מדוע הגיע לנערים עונש כה חמור?
1. כפי שהסברנו
על הפסוק הקודם, דברי הנערים חמורים כי הם מבטאים כפירה בהמשכיות הנבואה - כביכול, לאחר שאליהו הראש השעיר
עלה השמיימה, אלישע תלמידו נשאר
קרח ומנותק מהנבואה.
2. לפי הפסוק הקודם, הנערים יצאו
מן העיר - מבית-אל; בבית-אל היו בני-נביאים (מלכים ב ב 3). אם הנערים האלה מתקלסים בכל נביא שעובר לידם, גם אם הם לא מכירים אותו - הם בוודאי מציקים גם לבני-הנביאים שיושבים בבית-אל, וממררים את חייהם.
3. כבר נגזר דין מוות על רוב תושבי ישראל, כמו שנאמר לאליהו "והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא, והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע; והשארתי בישראל 7000...
"; מכיוון שהנערים האלה ממילא ראויים למות בשנים הקרובות – היה עדיף שימותו כבר עכשיו, כדי לעזור לבני-הנביאים בבית-אל.